לאורך יותר מ-100 השנים שהקולנוע קיים, מצאנו סרטים נפלאים מתחילתו ועד סופו, ששוקעים אותנו בסיפורים ודמויות מדהימות ומגיעים לסוף שומרים אותנו על הקצה למה שיכול לקרות. הבעיה היא ש יש מקרים שבהם הכותבים, הבמאים או חברות ההפקה עצמם משתגעים ובסופו של דבר הם מתבלבלים עם מסקנות מסוימות הראויות לעונשי מאסר.
בגלל זה עודדנו להביא כמה מהסרטים הכי שנויים במחלוקת. אלה שכולם העירו על הסופים הנוראיים שלהם בזמן הבכורה שלהם ושסבלו לאורך השנים כהתקפות אותנטיות על עצם ההיגיון של ההיסטוריה. ברור שאנחנו הולכים להשתמש ספוילרים לספר כמה דברים, אז אם לא ראיתם כאלה, אנחנו ממליצים לא לקרוא את מה שאנחנו מציינים לגביו שמא נשמיד את זה בשבילכם Magia בסופו של דבר כועס על הסוף שהם המציאו.
הנה הסרטים הטובים ביותר עם הסוף הגרוע ביותר...
דו"ח מיוחד
סרטו של סטיבן ספילברג הוא מופע של אמצעים ואקשן טוב עד שהגיע הזמן לסיים את הסיפור, ובמקום להרים את רוח הסיפור של פיליפ ק. דיק, הוא מחליט לבלבל אותו ולהסיר את כל משמעות הסיפור. במקור הגה הסופר את ההפרדה של דו"ח מיוחד כדילמה שבה הגיבור, ג'ון אנדרטון, חייב לבצע את הרצח שהפרקוגים ראו ולהכיר בכך שגופת הקדם-פשע אינה ניתנת לטעייה, או לזרוק הכל ולהימנע מביצוע הפשע, מה שאומר את הסוף של אותה מערכת.
הסרט מבלבל את העניינים על ידי הבאת בוס של Precrime שמתעסק בראיות (וה-Precogs) ומבטל לחלוטין את הסוף האנתולוגי שחשב ברומן של פיליפ ק. דיק. חבל.
אני אגדה
לסרט בכיכובו של וויל סמית יש רגעים מאוד מעניינים אבל, למרבה הצער, וכמו במקרה של דו"ח מיוחד, הם מתרחקים מהטקסט המקורי, שבו הכל הגיוני והסוף הוא אנתולוגיה. הרומן של ריצ'רד מתיסון מסתיים בהתגלות שמותירה את הקורא פעור מילים מכיוון שאנו רואים כיצד הגיבור שלנו הוא האדם היחיד שחי בעוד כל האחרים הם ערפדים (זומבים בסרט).
ומה זה אומר? ובכן, האיום האמיתי הוא לא הערפדים, שחיים בדרכם שלהם, אלא אותו אדם שהוא המפלצת שתוקפת אותם במהלך היום וגורמת להרס וטרור בקרב אלה שהם כיום רוב אוכלוסיית העולם. הסרט, כפי שתזכרו, מסתיים בכך שהגיבור מגלה תרופה נגד הזיהום הזה זומבי ומתן אותו לאישה שמצליחה לברוח ולמצוא ניצולים אחרים. כלומר, שטות מוחלטת.
תפתח את העיניים
סרטו של אלחנדרו אמנבר זכה להצלחה מסחררת שהוכיחה את כישרונו ליצור סרטים. הבעיה של תפתח את העיניים הוא שיש רגע שבו הדברים הסתבכו עד כדי כך שאין ברירה אחרת מאשר מישהו שייצא ויסביר לנו מה שראינו זה מתרחש על הגג של טורה פיקאסו במדריד, ברצף האחרון, שבו הגיבור מחליט לשים קץ לסיוט.
הפגם בתוצאה הזו הוא ש, ללא ההסבר הזה, אף אחד לא היה יודע מה קורה בסרט אז, בדיוק כמו שאמנבר בוחר לספר לנו את סיפור הקריוגניקה, כל דבר אחר היה יכול להשתלב בלי שאף אחד יחמיץ את הסיפור הזה. חבל.
אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח
מעריצים רבים די כעסו על סוף הפרק הרביעי הזה של הרפתקאות אינדיאנה ג'ונס, על סגירת כל הלא ידועים ואי מתן מקום לתיאוריות אחרות או ויכוחים עתידיים שכן הוא מסביר הכל בזכות נוכחותה של חללית ענקית החבויה במקדש שבסוף הסרט יורה לחלל.
עבור רבים, ההחלטה הזו לא הייתה בקנה אחד עם מה שנראה בשלושת הסרטים הראשונים והייתה פשטנית מדי, אפילו בעיצוב העב"ם, שנראה כמו משהו מסרט B משנות ה-50 של המאה הקודמת. במקרה הזה הייתה חלוקה מסוימת בדעות, אבל חיבור היקום של אינדיאנה ג'ונס עם אופנת העשור בו הוא מתרחש היה גם לא רע... או שמא?
מלחמת העולמות
נראה שסטיבן ספילברג ממשיך לשלוט בטופ הזה של סופים מאכזבים, והפעם, אנו חוזרים לפילמוגרפיה שלו עם מלחמת העולמות. כאן הבעיה זה לא כל כך הדרך שבה הם הורגים את הפולשים (וירוס), כמו הנטייה ההיא של הבמאי להיות סנטימנטלי ושהדברים יסתיימו בטוב, לפחות עבור הגיבור וכל משפחתו, שאחרי שחוו פרקים אותנטיים של אימה מפחידה עם אלפי הרוגים, יוצאים ללא פגע ובטוחים בסוף.
לא אשתו ולא ילדיו של טום קרוז (ריי פרייר בסרט) סובלים משריטה בזמן שכמעט חצי מהאנושות מתפרקת בהתקפות מסיביות על עיירות וערים ברחבי העולם. נקווה שיום אחד שפילברג יסביר לנו איך דבר כזה יכול לקרות, אפילו סטטיסטית...
מלחמת הכוכבים פרק IX עלייתו של סקייווקר
ללא ספק אנחנו לפני אחד מאותם סופים שהעמידו את הקהילה על בסיס מלחמה starwarera: שיבוט של הקיסר בפרק האחרון? שגיבור הסרטים החדשים היא הנכדה שלו? שבסופו של דבר קיילו רן הופך לבן סולו כאילו הוא אנקין סקייווקר חדש שובו של הג'די ומצרף את כוחו לזה של המלך? מה הם מצליחים להביס את העריץ על ידי איחוד שתי השושלות העיקריות של תשעת הסרטים?
רגע, חכו שנתבולל. לא, אנחנו לא אוהבים את הסוף הזה וכמובן שאנחנו מאוד בספק אם מישהו יזכור אותו באותה התענוג שחווינו את המוות הראשון של הקיסר בפרק VI לאחר שנפל בפיר כוכב המוות בידי דארת' ויידר. אתה לא חושב?
Perdida
הסרט הזה הוא שטות קטנה שאפילו לא מחכה עד הסוף כדי לאכזב אותנו, שכן כשאנחנו הולכים לראות אותו בקולנוע אנחנו מקווים שהוא יעבור מדבר אחד, ופתאום הוא מקבל תפנית והולך מדבר אחר. במקרה הזה, אנחנו לא רוצים לספר לכם מה קורה, למקרה שתחליטו לנסות ולחיות ממקור ראשון את הכעס הזה כשראיתי מה התסריטאים המציאו, אבל אם באמצע הצילומים נוכל לשקול את זה. זה הסוף, זה Perdida יאכזב אותך כמו מעטים. כמה נורא!
מקור
עם כל האהבה שיש לנו לכריסטופר נולאן על עבודתו המעולה בכל אחד מסרטיו, והמאמצים העצומים שהוא עושה כדי להראות סיפור מקורי, הסרט הזה של הבריטים הוא דוגמה לכישרונו. למרות שבסוף הוא זורק קצת את הכל ונעזר בקלישאה פזורה להשאיר אותנו עם דבש על השפתיים, להשאיר אותנו בלי לדעת אם מה שדומיניק קוב חי הוא מציאות או חלום.
האם המטוטלת הזו מסתובבת בלי ליפול היא העדות לכך שהגיבור לא הצליח לברוח והמציאות רחוקה, רחוקה? או שמא האיום האחרון בנפילה אומר ההפך? אולי חוסר ההגדרה הזה הוא גאוני, אבל צופים רבים נותרו ברצון לקבל אישור אמיתי של מה שבסופו של דבר קורה לגיבור...